שחור לבן או צבעוני?

אני זוכרת בדיוק איפה הייתי בשנת 1977, כשבטלביזיה שודרו שני אירועים חשובים ומשמעותיים.

בתחילת אותה שנה ראיתי את משחק גביע אירופה לאלופות בכדורסל בין מכבי תל אביב לצסק"א מוסקבה בשחור לבן בסלון ביתם של סבא וסבתא שלי שגרו ברחוב שינקין בתל אביב. ההתרגשות מהמשחק ומהמעמד היתה כל כך גדולה, שלא היה אכפת לי שהמשחק לא שודר בצבע.

לקראת סוף אותה שנה, בזמן שהייתי בפעולה בשבט הצופים "רשפים" בהרצליה, נשיא מצרים אנואר סאדאת נחת לביקור ראשון בנמל התעופה בן גוריון. את המשך סיקור הביקור ראיתי בשידור חד פעמי בצבע.

לאט לאט הגיעה הטלביזיה הצבעונית לכל בית והיום הילדים שלנו לא מבינים איך יכול להיות שצפינו בתכניות הטלביזיה ששודרו בשחור לבן.

לפעמים ממש מתחשק לי לחזור לימים בהם השידורים היו בשחור לבן, לסדרות ששודרו בטלביזיה החינוכית כשהייתי עושה את עצמי חולה רק כדי להישאר בבית ולצפות בהן, לתכניות ללימוד אנגלית כמו: Here we are ,Neighbors,

.The Adventures of Scooterman -ו Gabby & Debby ,The amazing world of Doctor Halfbaked

לעומת זאת, באלבומי הילדות שלי התמונות הבודדות שצולמו בשחור לבן הן מהחודשים הראשונים לחיי או מהצילומים שנעשו על ידי צלם בגן הילדים. למרות שאין בהן צבעוניות הן מספרות כל כך הרבה ומזכירות לי רגעים מיוחדים.