מוזיקה זה החיים

05:00 בבוקר. השעון המעורר מצלצל. הגשם לא מפסיק לרדת וקר מאוד בחוץ, אבל אצלי בלב חם ונעים כי בעוד קצת יותר משעתיים אני אהיה בעולם אחר.

אני מסיימת להתארגן וחצי שעה מאוחר יותר אני מחנה את הרכב בחניון לטווח ארוך של טרמינל 1.

07:30 ואני יורדת מהמטוס. השמש נעימה וחמימה ואני עושה את דרכי למלון. לא מתרגזת שהחדר שלי עדיין לא מוכן, יש לי את כל הזמן שבעולם. מתיישבת באחד מבתי הקפה בטיילת ונהנית מארוחת בוקר מפנקת בשמש האילתית.

מיכל מצטרפת אלי אחר הצהריים וזה סימן שעוד מעט הפסטיבל מתחיל. אנחנו יוצאות לארוחת ערב ובשעה 21:00 מתייצבות באולם הפביליון ונעמדות קרוב קרוב לבמה.

זו לא חופשת סופ"ש טיפוסית. מי שמגיע לפסטיבל יודע שצפוי לו לו"ז צפוץ, אך איכותי, של הופעות.

אני מתכוננת לחמש שעות של עמידה על הרגליים, לריקודים, לשירה בקולי קולות וממש לא מעניין אותי אם אני מזייפת (למרות שלא נראה לי) ולהתמסרות מלאה להופעה שמתרחשת מול עיני.

יותר מ-1,000 איש נמצאים כבר באולם והאות ניתן. הפסטיבל השביעי מתחיל. סוף שבוע של 7 הופעות, חיבורים מעולים בין אמנים והנאה אחת גדולה. אנחנו נהנות מכל אחת מההופעות, שרות את כל המילים בקולי קולות ומוקסמות מהאווירה. סביבי נמצאים רבים שגם עבורם זו הפעם השביעית בפסטיבל, זה כבר הפך לטקס שנתי.

במוצ"ש בשעה מאוחרת אני חוזרת הביתה והאדרנלין בשמיים.

אני מתעוררת ומגלה שהכל היה חלום. הגעגועים שלי להופעות והעובדה שאנחנו בסגר שלישי גרמו לי לחלום על הפעם האחרונה שבה הייתי ב"פתאל רוק". שבע שנים ברציפות נקטעו ב-12.3.20 ומאז יבש בחזית ההופעות.

הכרטיסים להופעה של פורטיסחרוף שהיתה אמורה להתקיים במאי 2020 ונדחתה פעמיים, יהיו תקפים רק במאי 2021 ואני נזכרת שההופעה האחרונה שהייתי בה היתה של יהודה פוליקר ב-31.1.20.

כמה ימים אחרי הפסטיבל האחרון הגיע לתיבת המייל שלי, כמו בכל שנה, הקישור לתמונות שצולמו על ידי צלמים מקצועיים. בחרתי את הטובות ביותר שיזכירו לי את סוף השבוע המופלא הזה. ידעתי בדיוק מה יקרה איתן.

לאחרונה השתתפתי במפגש ב-zoom עם הצלם המוכשר גיא פריבס והצפיה בתמונות המדהימות שהוא מצלם בהופעות הזכירו לי, שכבר הרבה מאוד זמן אני רוצה לעשות משהו עם התמונות. הן לא יכולות להישאר כך סתם במחשב.

התחלתי. יומיים אחרי נוצר אלבום שכולו געגועים - למוזיקה ולאמנים שאני כל כך אוהבת, לאווירה המדהימה שיש בפסטיבל ולחופש הקצר בכל חודש מרץ.

לצד התמונות הוספתי מילים מתוך השירים, שמחזירות אותי לרגעים נשכחים, מציפות רגשות ופורטות לי על הנימים הכי קטנים. כדי להעצים את החוויה עוד יותר אפשר ליצור קישור לשיר עצמו, כך שכשמדפדפים באלבום ניתן לשמוע אותו ברקע.