G-86SS6RKRCF
 
9.jpg

החיים הם אוסף של רגעים, הנצרבים בזכרון שלנו

חיפוש
  • שלי מלחי

רחל ואלי סיפור אהבה

אם הייתי יכולה, הייתי קמה בכל בוקר, מכינה לעצמי קפה טוב וקוראת ספר. טוב, אולי גם הייתי עושה מדי פעם הפסקה ועוברת לצפיית בינג' בסדרה, אבל קודם כל הייתי קוראת.

כילדה אני זוכרת, שראיתי את סבתא שלי ואמא שלי קוראות המון ובמשך שנים קראתי ספרים בכל הזדמנות שהיתה לי. כשנולדו הילדים, הזמן היחיד שיכולתי לקרוא היה בחופשות בטן גב ליד הבריכה או בטיסות בדרך אל ומהחופשה. לאט לאט גם זה התמוסס עד להפסקה ארוכה, ארוכה מדי.

לפני כמה חודשים הרגשתי שהקריאה חסרה לי ותוך כדי התגבשה בתוכי ההבנה, שככל שאקרא יותר ספרים, האלבומים שאפיק יהיו מרגשים יותר. קבעתי לי זמן יומי של שעה לקריאה, קראתי הרבה מאוד ספרים והערימה ליד המיטה שלי הולכת ומצטמצמת. קראתי כבר שלושה ספרים של הסופרת מאיה ערד. אני מאוד מתחברת לכתיבה שלה ובאופן מפתיע בספרים שלה נושא אלבומי התמונות מופיע כמוטיב חוזר. למשל ומבלי לעשות ספוילר, בספר "המורה לעברית" הסבתא שמגיעה לבקר את בנה שגר בארצות הברית, מבקשת לראות תמונות של נכדתה וכשכלתה מראה לה תמונות בטלפון הנייד, היא לא מאמינה שלנכדה שלה אין בכלל אלבום תמונות.

כל הספרים שאני קוראת הם ספרים מודפסים והשבוע הגיע שליח לביתי עם הספר המודפס החדש של אשכול נבו שכבר אזל מהחנויות. מיד כשקיבלתי אותו פתחתי את האריזה והסנפתי את דפי הספר. השתוקקתי כבר לשבת על הכורסא בחדר השינה ולצלול לעולם אחר. לעיתים בעולמות אלו, הטקסטים מפורטים ומתארים את ההתרחשויות בו בדיוק רב ולעיתים חסר לי מידע. בכל מקרה הדמיון שלי עובד שעות נוספות והלוואי שהיתה אפשרות להציץ לתוך תמונה שתשלים במקומי את החסר.


גם חברתי הטובה טל קיבלה השבוע ספר חדש. האלבום שהפקתי לציון 50 שנות הנישואין של הוריה. גם היא כמוני, השתוקקה לשבת ולדפדף באלבום ולהתפעל מהרצף שיצרתי בסיפור חייהם של הוריה המשתקף מהתמונות.


לפני שנתיים עבדנו על עיצוב ההזמנה לבר המצווה של עומר, בנה האמצעי של טל. היא מאד אהבה את התוצאה ולפני כמה חודשים באחד המפגשים שלנו שיתפה אותי בפרוייקט הבא:

"ההורים שלי חוגגים 50 שנות נישואין וכבר שנים שאמא שלי מבקשת ממני שנכין לה אלבום שבו יהיו כל התמונות המשמעותיות של המשפחה.

תביני, התמונות שלי מסודרות בתיקיות, אבל הפעם אלו לא רק התמונות שיש אצלי במחשב.

יש לי תמונות שצריך לסרוק מתוך האלבומים הישנים שנמצאים בבית הורי ואצלי.

אני צריכה להשתמש גם בתמונות שנמצאות אצל האחים שלי וכמו שאת יודעת זה מאוד מורכב - דיקלה גרה בקפריסין, אלון בארצות הברית ורן שאמנם גר בארץ, עסוק. אני בכלל לא בטוחה שהתמונות שלהם מסודרות כמו אצלי.

בקיצור - אני לא יודעת איפה להתחיל, מה להשאיר ומה לא להכניס לאלבום והכי חשוב, איך יחד עם הלימודים בשנת השבתון אני מצליחה לעשות את זה?"

הכנת אלבום מתנה לחגיגות חתונת הכסף, חתונת הזהב, לציון עשור חדש לבני משפחה או חברים שולחת אותנו לפשפש במאגרי התמונות האינסופיים שנצברו בטלפון, במחשב ובענן.

במקרה של טל האוקיינוס האינסופי של התמונות שלח אותה בחזרה אלי. בכל זאת חברות.

הצעתי לה שבשלב ראשון, אסרוק את התמונות מהאלבומים. זו היתה גם הזדמנות לשמור את הסריקות למקרה שהמקור יאבד או יינזק בטעות וכמובן לשלוח אותם לאחים שלה.

איסוף וארגון התמונות והחומרים שרוצים להעלות לאלבום הוא תהליך ארוך - יש אנשים שכל התמונות שלהם ממש לא מסודרות וממויינות. יש כאלה שאת רוב התמונות שלהם צריך לסרוק. יש אנשים שגם מותשים מהתהליך נפשית, כי לפעמים בתמונות מופיעים אנשים שכבר לא חיים, או שהקשרים איתם נותקו ויש כאלו, כמו טל, שצריכה גם לרכז את התמונות משלושת האחים שלה כששניים מהם גרים בחו"ל וגם למיין אותן.

טלי, חברתה של טל, נדהמה כששמעה על תהליך העבודה: "מה? שלי מיינה את כל התמונות שאת והאחים שלך שלחתם לה? את יודעת כמה זמן זה לוקח ואיזו עבודה מתישה זו?"

מה שאולי מתיש אחרים, עבורי הוא משימת איתור. עברתי על כל אחת ממאות התמונות ששלחו אלי רן, אלון, דיקלה וטל וחיפשתי. כשאני מחפשת אני לא יודעת מה אני מחפשת, אבל אני תמיד יודעת כשאני מוצאת.


מתוך אינספור התמונות, גיליתי איך רחל מביטה באלי


את האהבה של אלי לדייג


את הקשר החם בין דיקלה לסבא שלה, ביום חתונתה


את הרגעים המצחיקים במפגשים המשפחתיים


ולפעמים אני מוצאת תמונות ששכחו מהן, לא שמו לב אליהן, או שלא התבוננו בהן עד הסוף.


כשאני מעלה תמונות לאלבום לפעמים הן מתארות את ההתרחשויות ואין צורך להוסיף אפילו מילה ולפעמים משהו בתמונה גורם לי להוסיף מילה או משפט.

עידן, הנכד ה-12 שנולד לרחל ואלי לפני חודשיים ונכלל גם הוא באלבום.


מיד כשמסרתי לטל את האלבום ועוד לפני שהיא פתחה אותו, היא מסרה לי מעטפה בחזרה. זה מה שהיה בתוכה:


72 צפיות0 תגובות