זה לא פשוט בכלל לעצב אלבום קבוצתי
15 בנובמבר 2020, בוקר יום ראשון. ההתרגשות והחשש שמשהו ישתבש והמסע לא יצא לפועל הטרידו אותי ממש עד הרגע שבו יצאתי מהבית. הכנסתי את התיקים לאוטו ויצאתי לדרך. כל הדרך ירד גשם כבד ואני רק ביקשתי, שכשניפגש כולנו בבית מאגמה הוא ייפסק. התפילות נענו והצלחנו להעמיס את הציוד על רכבי השטח ולצאת לדרך. מרגע זה לא ירדה טיפת גשם אחת והשמש ליוותה אותנו.
5 ימים של מסע, שהתחיל במדבר יהודה, המשיך בערבה והסתיים בתצפית על המכתש הקטן תועדו על ידי המשתתפות וצוות המינהלה. היה לי ברור, שכשאחזור הביתה אתחיל בהכנות לאלבום המשותף של כולנו מהמסע. ככה זה כשאת מעצבת אלבומים.
לאורך כל המסע התמונות הועברו בקבוצת ה-What'sApp. זו אופציה מצויינת לצפיה בטלפון, או לשיתוף ברשתות החברתיות אבל לא עבור אלבום. אז מה עושים?
אחרי שהתאוששתי מהעייפות, בכל זאת מסע ולא חופשת בטן גב, פתחתי חשבון Google ושלחתי לבנות הקבוצה קובץ עם הנחיות להעלאת החומרים לחשבון. פתחתי לכל אחת תיקיה, אליה יועלו התמונות שהיא צילמה. כך בעצם, כל אחת תוכל להנות מהתמונות האיכותיות ביותר שאחרות צילמו אותה במקומות המדהימים בהם ביקרנו.
במקביל פתחתי במחשב שלי תיקיות לכל יום במסע והעברתי אליהן את התמונות המשותפות שכל אחת צילמה, תיקיה לכל צוות עם התמונות המשותפות שלו ותיקיות לתמונות האישיות של כל משתתפת.
אם עיצבתם אלבום אתם יודעים, ש"העבודה השחורה" היא מיון התמונות, מציאת המוצלחות ומחיקת המיותרות. בחשבון פשוט, התוצאה של מאות תמונות מכל אחת כפול מספר המשתתפות הניבה מספר ע צ ו ם.
עברתי על כל התמונות, בחרתי את תמונות הנוף, האווירה והתמונות המשותפות לכלל המשתתפות והתחלתי להעלות אותן עד שנוצרה תבנית לאלבום משותף.
הוספתי את הסרטונים ואת קבצי המוזיקה המתאימים, לצד תמונות המקומות בהם הושמעו, על ידי יצירת QR CODE וכמובן טקסטים עם ציוני מקום.
בשלב הזה ביקשתי מכל אחת לבחור 5-6 תמונות שלה, שחשוב לה שיופיעו באלבום. שכפלתי את האלבום לפי מספר המשתתפות ושיבצתי בתוכו את התמונות הצוותיות והאישיות.
האלבום היה כמעט מושלם. עברתי על הכל בפעם האחרונה ובדקתי ששום דבר לא התפקשש.
הגעתי לשלב הכי מרגש ביצירת אלבומים - ראיתי איך החלום הופך למציאות וכל הזכרונות נאגדים יחד.
לחצתי על כפתור ההזמנה ושלחתי להדפסה את 16 האלבומים.
אחרי שבוע הגיעו האלבומים לביתי עם שליח. ארזתי אותם באריזות הממותגות והחדשות שלי והתכוננתי למפגש.
התכניות למפגש השתבשו בגלל הסגר השלישי, אז נפגשנו ב-zoom. הצלחתי להעביר לחלק מהבנות, שגרות לא רחוק ממני, את האלבומים והשאר חיכו עד למפגש שהתקיים אתמול בביתי.
כולן פתחו את האריזות והאור בעיניים שלהן חימם לי את הלב. הן אמרו שזה עלה על הציפיות שלהן ושהן שמחות שעכשיו יש להן מזכרת מהמסע הנהדר שעשינו למדבר בתקופה בה כמעט ולא ניתן היה לעשות דבר מחוץ לבית (המסע התקיים חודש וחצי לפני הסגר השלישי).
אז נכון, לעצב אלבום קבוצתי זו משימה לא פשוטה, אבל ההנאה מהיצירה והתגובות להן זכיתי היו שוות כל רגע.
